מקלדות רגילות (כלומר לא מכניות) מגיעות ברוב המקרים בתצורה אחת: לוח מקשים מרכזי שכולל את האותיות, הספרות ומקשי הפונקציות המרכזיים כמו השיפט והאנטר; שורת מקשי פונקציה (F keys) למעלה, מקבץ מקשי חצים ומקשי ניווט שונים (Pages, home, end) ועוד יותר מימין – ה-Number pad, לוח הספרות שמסודר כמו מחשבון.
בעולם המקלדות המכניות, הפריסה השגרתית הזו מכונה 1800 או 100%, והיא ממש לא היחידה. יש פריסות רבות ושונות של מקלדות בגדלים שונים, ונהוג לזהות אותן או באחוזים או לפי מספר המקשים. בפריסות הללו מוותרים על חלק מהמקשים שיש בפריסה המלאה על מנת לשמור על מראה מינימלי ונקי יותר ובעיקר כדי לפנות מקום יקר על שולחן העבודה.
מלבד פריסת 100% הרגילה, שאותה תוכלו למצוא בעיקר במקלדות הגיימינג הבנויות מראש של המותגים המוכרים, הפריסות הפופולאריות כיום הן 96% (כל מערך המקשים שיש ב-100% אבל עם פחות מרווחים ביניהם), 80% או TKL – כלומר Ten Key Less, שמשמיטה את לוח מקשי הספרות מימין; 75% שמוותרת על חלק ממקשי הפונקציה מעל מקשי החיצים, ומצופפת מעט את מקשי החיצים שמאלה לתוך פריסת האותיות; 65% שמשמיטה לגמרי את כל שורת מקשי ה-F למעלה; 60% שמוותרת גם על מקשי החיצים ויש אפילו פריסת 40% עם עוד פחות מקשים. בין לבין יש פריסות נוספות וקצת פחות מוכרות כמו 70% שנקראת לעיתים גם FRL-TKL, כלומר F-Row-Less TKL, שנראית כמו TKL רק ללא שורת מקשי ה-F.
פריסה נוספת וקצת פחות שגרתית נקראת Alice – זוהי פריסה שבה המקלדת מפוצלת במרכזה לשני חלקים שממוקמים באלכסונים זה לזה. הפריסה הזו אולי פחות אסתטית אבל היא נחשבת לארגונומית ונוחה יותר להקלדה (אם כי למי שלא רגיל לפריסה הזו נדרשת תקופת הסתגלות).

אם אתם לפני רכישת המקלדת המכנית הראשונה שלכם, ואתם לא משתמשים בפד הספרות באופן יומיומי, כדאי לשקול מקלדת TKL או 75%. אלו הפריסות הפופולאריות והידידותיות ביותר למתחילים (וגם למשתמשים מתקדמים), שכן הן משאירות מקום על שולחן העבודה כך שהעכבר יהיה קרוב יותר אליכם, מבלי להקריב הרבה בנוחות השימוש. כדאי לשאול את עצמכם האם ועד כמה אתם משתמשים במקשי ה-F ובמקשי הניווט שמעל החיצים. אם לא יותר מדי – כמו רובנו – אתם יכולים ללכת גם על פריסות קטנות יותר כמו 70% או 65%.
ANSI או ISO?
שתי הפריסות הנפוצות ביותר למקלדות שאתם כנראה מכירים. ההבדל הבולט והניכר ביותר לעין ביניהן הוא שבפריסת ANSI מקש האנטר רחב וממוקם בשורה אחת בלבד, בעוד שבפריסת ISO האנטר גבוה ותופס מקום בשתי שורות. בנוסף יש הבדלים נוספים כמו מיקום מקש הלוכסן ומקשים נוספים. פריסת ANSI נפוצה יותר בארה"ב וגם בישראל, בעוד שפריסת ISO נפוצה יותר באירופה.
מקלדות מורכבות מראש מגיעות בדרך כלל עם תמיכה בפריסה אחת בלבד, אבל אם תבחרו להרכיב את המקלדת בעצמכם וחשוב לכם להתנסות בשתי הפריסות, בדקו אם ה-PCB והפלטה מסוגלים לתמוך בפריסת ISO בנוסף ל-ANSI. בנוסף, חשוב לוודא שסט המקשים שאתם קונים כולל מקשים ייעודיים לפריסת ISO, כמו מקש האנטר הייחודי.
פריסות מיוחדות
בטח שמעתם את המונח QWERTY, שהוא גם רצף האותיות באנגלית משמאל לימין בשורה הראשונה במקלדת. הסידור הזה, שמקורו עוד בימי מכונות הכתיבה (ותאמינו או לא, נועד במקור להאט את קצב ההקלדה כדי למנוע התנגשות בין מנופי המתכת שבתוך מכונת הכתיבה) נשאר איתנו גם בעולם המקלדות המודרניות, אבל הוא לא היחיד. אתמקד כאן בשתי תצורות מיוחדות עיקריות, שיש להן קהל מעריצים קטן יחסית אבל נלהב, כולל בישראל:
מקלדות מפוצלות (Ergo Split): מקלדת שמחולקת פיזית לשני חלקים נפרדים, כך שאתם יכולים למקם את החלקים על השולחן בזווית ובמרחק שנוחים לכם. העיצוב הזה מאפשר לאנשים להקליד בצורה שמותאמת למבנה הגוף שלהם, מה שעוזר להפחית עומסים על המפרקים. מקלדות Ergo Split פופולריות בקרב מי שסובלים מכאבי פרקים או בעיות כמו Carpal Tunnel Syndrome, ואם תרצו לנסות אותן קחו בחשבון שנדרשת תקופת הסתגלות לא קצרה (אבל יש אומרים שהיא שווה את זה).
מקלדות אורתו-לינאריות: מקלדות שבהן המקשים מסודרים בקווים ישרים (לינאריים), בניגוד לסידור המסורתי והאלכסוני שקיים במקלדות רגילות. המטרה של העיצוב הזה היא לספק הקלדה נוחה ומהירה יותר ולהפחית תנועות ידיים מיותרות. גם כאן, למרות שהסידור הזה עקרונית הגיוני יותר מהמקלדות הסטנדרטיות שלנו, המעבר אליהן למי שרגיל למקלדות השגרתיות עשוי להיות קשה ודורש תרגול ארוך.
שווה להזכיר שגם במקלדות "סטנדרטיות" יותר, יש לעיתים פריסות קצת פחות שגרתיות, כמו תוספת של שורת מקשים במיקומים שונים, או מה שמכונה Southpaw – כלומר מקלדת שמותאמת לשמאליים שבה מקבץ מקשי הספרות (Num Pad) ממוקם משמאל במקום מימין. מקלדות קאסטום אחדות אפילו מאפשרות לבנות את המקלדת בכיוון רגיל או בכיוון שמאל, כך שיש לכם אפשרות להתאים את המקלדת בדיוק עבורכם.

גלגלת שליטה (Knob)
חלק מהמקלדות מצוידות בגלגלת מסתובבת, שמכונה Knob או Rotary encoder, ובמקרים מסוימים אפילו יותר מגלגלת אחת. הגלגלת מאפשרת בדרך כלל שליטה על הווליום במחשב בצורה נוחה ומהירה (במקום השימוש הנפוץ בצירוף מקשי F עם מקש ה-FN), ולעיתים יש לה שימושים נוספים כמו שליטה על עוצמת התאורה של המקלדת. בחלק מהדגמים, אבל זה כבר די נדיר, ניתן להגדיר את השימושיות של הגלגלת בצורה עצמאית וכך למשל סיבוב הגלגלת מתפקד כ-zoom in ו-zoom out, מה שיכול להיות שימושי מאוד למי שמשתמשים בתוכנות עריכה גרפיות.
אם אתם בוחרים מקלדת עם גלגלת, בדקו את מקומו של איזה מקש היא תופסת ומה אתם צריכים להקריב. לדוגמה, בחלק מהמקרים הגלגלת באה במקום מקש PrtScr או מקש אחר, בעוד שבדגמים אחרים המקשים פשוט מצטופפים כדי לפנות מקום לגלגלת מבלי לוותר על אף אחד מהם.




















